התיישנות בתביעות רשלנות רפואית


מהי רשלנות רפואית?

אמת המידה המשמשת את ערכאות השיפוט לבחינת סבירותו של הטיפול הרפואי, מבוססת על מבחן הרופא הסביר, כלומר שהחלטות ומהלכים בהם נקט הצוות הרפואי, צריכים להיות סבירים ותואמים לנורמות המקובלות באותו מרחב מקצועי. המבחן אינו מבחן של חכמים לאחר מעשה אלא של הרופא הממוצע. בשעת מעשה רופא עשוי לטעות אך לא כל טעות מהווה רשלנות. אי הצלחתו של ניתוח או נזק שנגרם בעטיו אינם, כשלעצמם, מקימים חזקה או מסקנה של רשלנות רפואית. גם טעות באבחנה אין בה בהכרח ראיה בדבר קיומה של רשלנות. יש להבחין אפוא, בין אירוע שיסודו באי זהירות או בהתרשלות לבין אירוע שיסודו בתקלה או בטעות שאינם כרוכים ברשלנות. רשלנות רפואית עשויה להיות של הרופאים אך גם של האחיות, אנשי המעבדה, הרוקחים ולמעשה של כל מי שהיה לו חלק באבחון ובטיפול הרפואי בחולה. לפיכך רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל מקום בו מקבלים טיפול רפואי - אצל רופא פרטי, במרפאת קופת חולים, במעבדה וגם בבתי חולים.

מועד הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית ושאלת ההתיישנות

תביעות על רשלנות רפואית מטבען אינן קלות ופשוטות להוכחה ולכן יש להגישן סמוך ככל האפשר להתקיימות הרשלנות הרפואית, כי הזיכרון עדיין מיטבי והרישומים הרפואיים זמינים. למרות הקושי הנפשי הכרוך לעיתים בהגשת תביעה על רשלנות רפואית יש לזכור כי קיימת לגביה תקופת התיישנות הקבועה בחוק, בדומה לתביעות אחרות. בכוחה של התיישנות לסגור את שערי בית המשפט בפני תובע, הואיל ולא עמד בלוח הזמנים הקבוע בחוק להגשת תביעתו. דוקטרינת ההתיישנות באה לאזן בין האינטרסים של התובע לאינטרסים של הנתבע, תוך שמירה על האינטרס הציבורי הכולל. לצד המגמה לפרש את דיני ההתיישנות בצמצום, תוך התחשבות באינטרס של התובע לממש את זכות הגישה לערכאות, אין לדרוש מהנתבע לשמור ראיות לזמן בלתי מוגבל ויש להגן גם על נתבעים בכוח מפני אי הוודאות הכרוכה בחשיפה ממושכת לתביעות משפטיות.

מהו חוק ההתיישנות ומתי חלה התיישנות?

חוק ההתיישנות קובע כי ניתן לתבוע במשך 7 שנים מהיום בו התגבש בידי התובע "כח תביעה" דהיינו – כשעילתו התגבשה לכדי עילה קונקרטית שמכוחה יוכל לתבוע, לרבות רכיב ההתרשלות ורכיב הקשר הסיבתי. עם זאת, נוטים בתי המשפט לפרש הוראות המגבילות את כוחו של בעל-דין לקבל סעד מהותי, והוראות התיישנות בכלל זה, על דרך הצמצום. חשוב לציין כי על פי החוק כאשר נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה. הדרישה היא אובייקטיבית ולא די בכך שהתובע לא ידע בפועל עובדות אלה. לפי הפסיקה גם חשד להתרשלות או לקיומו של קשר סיבתי בין מעשי הנתבע ובין הנזק, ואף חשד בכוח ייחשבו ל"קצה חוט" המתחיל את מרוץ ההתיישנות. הסדר מיוחד קבוע בפקודת הנזיקין במקרה בו רכיב הנזק נתגלה באיחור ואז ניתן לתבוע עד 10 שנים מיום גילוי הנזק. מקרה אחר של השהיית תקופת ההתיישנות הוא כאשר אחד מבעלי הדין נמצא בשטח מדינה שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה הוא או בעל דינו לקיים את הבירור המשפטי.

ההתיישנות במקרים בהם מעורבים קטינים

במקרה שנגרם נזק לקטין עקב רשלנות רפואית, כגון במהלך ההיריון או הלידה, אזי על פי סעיף 10 לחוק ההתיישנות, התקופה שבה עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה אינה באה במניין תקופת ההתיישנות. משמעות קביעה זו היא שגם כאשר התקיימו כל יתר התנאים הדרושים – המרוץ להתיישנות תביעתו של קטין יתחיל בהגיעו לגיל שמונה עשרה. לכן, תביעותיו תתיישנה לכל המוקדם בהגיעו לגיל עשרים וחמש, וזאת גם אם עילת התביעה התרחשה ביום לידתו.

חשיבות ההתייעצות עם עורך דין הבקיא והמיומן בתחום הרשלנות הרפואית

כאמור, רשלנות רפואית אינה קלה להוכחה ולכן במקרה שמתעורר חשד לרשלנות רפואית, חשוב להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום שיבחן גם את נושא ההתיישנות. משרדנו עוסק למעלה מ-30 שנה בתביעות רשלנות רפואית, ומציע ייעוץ ראשוני לבדיקת המקרה באופן פרטני. ניתן ליצור קשר לתיאום פגישת עם מנהל המשרד, עו"ד יונתן דייויס.