טעויות באבחון רפואי


הרשלנות הרפואית יכולה להתבטא במעשה או מחדל בביצוע פעולה רפואית או מסירת מידע או בהימנעות מהם. לדוגמא, אבחנה שגויה שהביאה את הרופא להמליץ על ניתוח. בכל ניתוח יש סיכונים, אך אם הרופא מגביר את הסיכון, בין באי מסירת מידע כאמור או בביצוע טיפול רפואי שאינו נאות הוא עלול להיות חייב אף אם התקלה בניתוח נגרמה מטעות.

מבחן הידע העדכני

בבואו לבחון את שאלת הידע העדכני, בוחן בית המשפט האם נהג הרופא בהחלטותיו, באבחנות אליהן הגיע ובפעולות אותן ביצע בחולה, בהתבסס על ידע רפואי עדכני ובהתאם לנורמות המקובלות בעת הרלוונטית בעולם הרפואה.

הלכה פסוקה היא כי אין לדון רופא שנתבע בגין רשלנות רפואית על פי מצב הרפואה במועד מאוחר למועד הרלוונטי בו נדרש לטפל במטופל התובע. הידע הרפואי בעת הטיפול בפועל הוא הקובע, ולא הידע הרפואי שנצבר כעבור זמן. לכן, כאשר הידע והמחקר הרפואי התפתחו ואמות המבחן הידועות היום, שנים רבות לאחר שניתן הטיפול הרפואי שעומד למבחן בפני בית המשפט, השתנו, התפתחו והשתכללו, וכאשר הכללים המקובלים היום מחייבים מסקנה שונה, מתקדמת יותר אין לקבוע את אמות המידה אלא על פי המקובל בעבר, בתקופה נשוא הדיון.

מה בין טעות לרשלנות

לא כל טעות במעשיו של הרופא או בשיקול דעתו עולים כדי רשלנות. נפסק לא אחת כי "לא כל טעות מהווה רשלנות". אי הצלחתו של ניתוח או נזק שנגרם בעטיו אינם כשלעצמם מקימים חזקה או מסקנה של רשלנות רפואית.

כאשר מדובר ברופא שהעניק את הטיפול הטוב ביותר שהיה ידוע באותה עת, או שאיבחן את מחלתו של התובע בהתאם לכל הידע הרפואי שהיה נכון לאותו מועד, ובכל זאת הסתבר בדיעבד שהיתה טעות, ונגרם נזק לתובע - אין מקום לקבוע שהרופא התרשל. לא כל טעות תחשב כרשלנות. רק טעות שנובעת ממעשה או מחדל שיש בהם משום סטייה מהמקובל ומהסביר יחשבו כפעולה רשלנית.

מבחן הרופא הסביר

מבחן מקובל, המסייע לבית המשפט לקבוע אם הרופא התרשל, הוא מידת המסירות ותשומת הלב שניתנו לחולה ולבדיקת כל הנתונים והממצאים. דבר זה יכול שיסייע לעיתים בבואנו לבחון אם מדובר בטעות סבירה או בפעולה רשלנית. אומנם לעולם אין די בכך שרופא נהג במסירות כאשר הוכח שהוא התרשל, טעה, ונהג כפי שרופא זהיר וסביר לא היה נוהג באותן נסיבות. ואולם, כאשר הוכח שהרופא נהג כפי שכל רופא סביר היה צריך לנהוג בנסיבות הענין, ובהתאם לידע הרפואי העדכני הקיים – אין לקבוע שהיתה רשלנות מצדו, בודאי לא כאשר הוכח שהוא פעל בזהירות ובמסירות.

רק טעות בלתי סבירה תחשב להתרשלות. מכאן, שאבחנה מוטעית כשלעצמה אינה רשלנות. הרופא הוא בן אדם ואין לצפות ממנו אלא מה שניתן לצפות מרופא סביר. בהתחשב בכך שמדע הרפואה אינו מדע מדויק, על הרופא להתחשב בכל הממצאים, הבדיקות והתוצאות שבידיו בעת קביעת האבחנה ומתן הטיפול, תוך שעליו לפעול בשקידה ראויה, במסירות, ובמאמץ סביר כדי שכל הממצאים יהיו בפניו, ורק אז יקבע את האבחנה ואת הטיפול המתאים.

קביעת האבחנה ובחינת קיומה של אבחנה מבדלת

אבחנה רפואית מבדלת קובעת מאיזו מחלה מבין שתי מחלות או יותר סובל החולה. לשם עריכת אבחנה זו יש להשוות באופן שיטתי ממצאים קליניים. בעת קביעת האבחנה נדרש הרופא לפעול בזהירות סבירה. אין הרופא יוצא ידי חובתו בכך שהוא מקבל את ההחלטה ההולמת על סמך הממצאים הגלויים בלבד, אלא מוטלת עליו החובה לפעול בשקידה ראויה ובמאמץ סביר כדי שכל הממצאים הדרושים יובאו לידיעתו. כל החלטה המתבססת על ממצאים חסרים תהא בהכרח לוקה בחסר אף היא. חובה זו כוללת אף בחינת המידע הרפואי המעודכן והתייעצות עם מי שראוי להתייעץ.

למשרדנו המתמחה בתביעות רשלנות רפואית מיומנות רבה בניהול תביעות רשלנות רפואית וביכולת להוכיח שהטעות באבחון רפואי מגיעה לכדי רשלנות רפואית כמוצג בשקופית שלהלן. המשרד מסתייע במיטב המומחים הרפאיים בכל התחומים להוכיח את התביעות.

עו"ד דייויס מרצה קבוע בקורסים למתן חוות דעת בהסתדרות הרפואית בישראל ובקורס ניהול תביעה ברשלנות רפואית במכון להשתלמות עורכי הדין. למשרד ניסיון עשיר בניהול תביעות רשלנות רפואית מורכבות, וביכולת לתכנן מראש את ניהול התביעה ולמקסם את זכויות הנפגעים.
אבחון רפואי וטיפול לקוי בתינוקת בבית החולים שערי צדק משרדנו ייצג את הורי התינוקת בתביעה בעילה של רשלנות רפואית שהגישו ההורים כנגד בית החולים שערי צדק, בשל אבחון רפואי לקוי ובשיהוי בטיפול בתינוקת שנזקקה לטיפול במחלקת לטיפול נמרץ ילודים.