טעויות במתן תרופות למטופל


אחד הגורמים העיקריים לנזקים של מטופלים רבים הן טעויות במתן תרופות. מחקרים רבים שהתפרסמו בשנים האחרונות מלמדים על כך שבארה"ב כ-44 אלף אמריקנים מתים כל שנה עקב טעויות במתן תרופות בבתי-החולים, שווה ערך למספר הנפגעים שמתים בארצות-הברית מתאונות דרכים (43,450) או מסרטן השד (42,300). הנתונים בישראל דומים למרות ההתקדמות בניהול סיכונים ואמצעי הזהירות הננקטים במוסדות הרפואיים.

ראשיתה של הבעיה מתמקדת אצל רופאי המשפחה המנפיקים תרופות למטופלים אשר עלולים לגרם נזקים בעיקר על רקע מחלות קודמות ואי ידיעת ההיסטוריה הרפואית, אך לא רק.

על-פי תוצאות מחקר שנעשה בארץ, כ-350 טעויות במרשם נעשות בכל יום בכל המחלקות הפנימיות בבתי-חולים בארץ (שבע טעויות לכל 100 ימי אשפוז) . בבית-החולים בני-ציון שבחיפה. הותקנה מערכת ממוחשבת לרישום תרופות לחולים, ונמצא כי היא הורידה את כמות הטעויות במרשמים לשלוש בלבד לכל 100 ימי אישפוז (שווה ערך לירידה מ-350 ל-150 טעויות ביום בכל הארץ).

נמצא שהטעויות כולן קשורות בחוסר ידע מספק על החולה המאושפז: הרופא לא יודע שהחולה רגיש לתרופה כלשהי, או שהחולה לוקח באופן קבוע תרופה מסוימת, או שהוא סובל ממחלה שעלולה להיות קטלנית בשילוב עם אחת התרופות במרשם.

למשרדנו ניסיון רב בייצוג מטופלים בתביעות רשלנות רפואית. המיומנות של משרדנו מתמקדת ביכולת לברור מתוך המקרים מתי הטעויות במתן תרופות מגיעות לכדי רשלנות, מבלי להוביל את התובע להוציא הוצאות רבות ולגרור אותו לתביעה חסרת בסיס.

באחד המקרים שמשרדנו טיפל ייצגנו לקוח בתביעת רשלנות רפואית בגין מתן תרופות מסוג Nonsteroidal anti-inflammatory drugs (NSAIDs) שהונפקו ע"י רופאי קופת חולים ואשר בגינם נגרם לו נזק גוף חמור עד כדי אי ספיקת כליות סופנית וצורך בהשתלת כליה. המטופל אובחן בשנת 1998 כחולה במחלת וגנר שאחד הסיבוכים שלה הוא פגיעה בכליות. רופאת המשפחה הנפיקה למטופל תרופות מסוג NSAIDS למרות שידעה שקיימת הוריית נגד ובכך גרמו להחשת מצבו הכלייתי של התובע עד לאי ספיקת כליות וצורך בהשתלה שבע שנים מאוחר יותר.

ככל שמדובר בקשר הסיבתי שבין נטילת תרופות NSAIDs ובין ההחמרה במצבו של התובע, קבע בית המשפט, תוך הסתמכות, בין היתר, על חוות דעתו של פרופ' ברזיס, על הספרות הרפואית מטעם מומחה הנתבעת והאמור בעלונים לרופא הנוגעים לתרופות ה – NSAIDs, כי התובע הרים את הנטל והוכח קשר סיבתי עובדתי ברמת ההוכחה הנדרשת בין נטילת הטיפול ב – NSAIDs לבין החמרת הפגיעה בתפקוד הכליות אצל התובע על דרך של האצת התהליך של קריסת התפקוד הכלייתי. בית המשפט לא נדרש לטענה כי אבדו סיכויי החלמתו של התובע כתוצאה מנטילת NSAIDs משקבע כי הטיפול בתרופות רק הקדים את הכשל הכלייתי הסופי בחמש שנים.

בית המשפט הוסיף וקבע כי לתובע לא ניתן הסבר מלא אודות הסיכונים ובנטילת טיפול תרופתי ב – NSAIDs לאור מצבן של כליותיו ומכאן שהנתבעת לא עמדה בדרישות סעיף 13 לחוק זכויות החולה תשנ"ו – 1996, ולאור הקביעה כי מתן הטיפול במצבו של התובע מהווה התרשלות כלפיו הרי שגם מתוקף עוולה זו קמה זכותו של התובע לפיצויי בגין הפרת חובת הגילוי שהביאה לפגיעה באוטונומיה.
  • לפסק הדין המלא בת.א. 1167/09(מחוזי ת"א) א.א. נ' קופת חולים מאוחדת (פורסם בנבו 11.10.12)