בית המשפט הכיר בקשר הסיבתי בין לחץ נפשי בעבודה לבין מחלת הסוכרת


סוכרת הינה מחלה כרונית רב מערכתית הפוגעת משמעותית באיכות חיי החולה ואינה ניתנת לריפוי. הסוכרת הינה מחלה שכיחה מאוד בעולם המודרני בה לוקים כ- 9% מאוכלוסיית העולם. מקורה של הסוכרת הינו בפגם מטאבולי בו הלבלב מאבד את היכולת לייצר אינסולין. מקובל לחלק את הסוכרת לשני סוגים. סוכרת סוג 1 היא מחלה נרכשת וסוכרת סוג 2 היא על רקע גנטי. עד היום קיימת מחלוקת אם להכיר באסכולה רפואית הרואה בדחק גופני ונפשי סיבה ברורה לפריצת מחלת הסוכרת.

סוגיה זו גם הגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט המחוזי. מדובר בקצין בדרגת פקד בן 47 שחלה בסוכרת בשנת 2010 אשר הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על החלטת ועדת הערעורים לפי חוק הנכים בעקבות החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון לדחיית הכרת נכותו.

משרדנו ייצג את הקצין בערכאת ערעור לבית המשפט המחוזי כנגד קצין התגמולים בשל קביעת בית משפט השלום לפיכך לא קיים קשר סיבתי בין אירוע הדחק למחלת הסוכרת.

בית המשפט המחוזי קבע בפסק דין בשבתו כבית המשפט לערעורים כי אירוע דחק נפשי שהתרחש בסמיכות זמנים לפרוץ מחלת הסוכרת מהווה קשר סיבתי לפרוץ מחלת הסוכרת.

קצין בשירות הביטחון אשר סבל ממחלת הסוכרת סוג 2 כתוצאה ממערכת יחסיו עם מפקדו הגיש תביעה לקצין התגמולים בשנת 2011 בה נקבע כי אין הוא זכאי להכרה בזכויות לפי חוק הנכים. ערעור על החלטת קצין התגמולים לבית משפט השלום בשנת 2012 קבעה כי אין אסכולה רפואית המבססת את הקשר בין אירוע דחק לבין סוכרת סוג 2 ולפיכך דחו את הערעור על קביעת קצין התגמולים.

הקצין שירת במערך הטכנולוגי של משטרת ישראל ובמהלך שירותו אובחן הקצין שסובל ממחלת הסוכרת, לטענתו מחלתו פרצה כתוצאה ממערכת יחסיו עם מפקדו ומתנאי שירותו, כתוצאה מאירוע שהתרחש בינו לבין מפקדו חש הקצין לחצים וכאבים בחזה, נדודי שינה, יובש בפה והוצאת שתן מרובה שבעקיבותם פנה לקופת חולים ובמסגרת בדיקות שנערכו לו נקבע כי סובל ממחלת הסוכרת סוג 2 ומאז מטופל בטיפול בתרופות ותחת מעקב בקופת החולים.

חוות דעת רפואית בתחום רפואת המשפחה העלתה כי קיימת אסכולה רפואית המכירה בדחק נפשי כגורם לפרוץ מחלת הסוכרת ולפיכך קיים קשר סיבתי בין שירותו במשטרה והתפרצות מחלת הסוכרת.

בית המשפט המחוזי בירושלים בהרכב של שלושה שופטים קבע שאמנם אין כיום אסכולה שולטת בנושא ופסקי דין בנושא אינם אחידים אך נתלה במסקנות ועדת רז של האגודה הישראלית לסוכרת לפיהן יש לבדוק כל מקרה לגופו כאשר "במקרה מתאים, כאשר מוכח קיומו של דחק חריג וקיימת סמיכות זמנים של ממש בין מצב הדחק בשירות לבין התפרצות המחלה, ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי במקרה הקונקרטי, גם בהעדרה של אסכולה".

בית המשפט קיבל את טענת הקצין לפיה מדובר באירוע חריג ויוצא דופן העולה כדי אירוע קשה המבטא גם היבט ממשי של תוקפנות כלפיו מצד מפקדו הישיר.

בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי התפרצות מחלת הסוכרת בגופו של הקצין במועד בו פרצה אירעה עקב השירות. כמו כן קרא בית המשפט למחוקק להתערב ולהקים ועדה אשר תבחן קיומה של אסכולה בשים לב לחשיבות הסוגיה.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (ירושלים) ע.ו 14947-10-14 פלוני נ' קצין התגמולים (29.12.15) נקבע כי אירוע דחק נפשי מהווה כשלעצמו נקודת שיא עד להופעת סימני מחלת הסוכרת, לפיכך זכאי המערער להכרה בזכויות לפי חוק הנכים.

לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן