רשלנות בניתוח להסרת גידול בבלוטת יותרת המוח - איחור באבחנה


תביעה לרשלנות רפואית כנגד מרכז רפואי רבין בגין איחור באבחנה רפואית, לאחר ניתוח הסרת גידול בבלוטת יותרת המוח. בית החולים "רבין" יפצה תובע עקב נזק מוחי שנגרם לאחר ניתוח להסרת גידול.

תא (ת"א) 1268/04 לוביאניקר דוד נ' מרכז רפואי רבין
עא 9010/08 ‏ ‏ מרכז רפואי רבין נ' דוד לוביאניקר

משרדנו ייצג את התובע אשר נגרם לו נזק מוחי המתבטא בליקויים בתפקוד הקוגנטיבי ומחרשות כתוצאה מניתוח להסרת גידול של בלוטת יותרת המוח, וכתוצאה ממנו נגרמו נזקים שלא היו אמורים להתרחש, בפרט כשהיה ניתן לנקוט בפעולה מספקת ולנסות למנוע את הסכנות והנזקים שנגרמו לתובע. בית המשפט קבע שניתן היה להגיע לאבחנה נכונה וטיפול מתאים אשר היה מונע את הסיבוכים החמורים המתוארים בהמשך.

במקרה זה, התובע יליד 1959 ומפעיל מחשבים בעיסוקו. התובע חש הפרעה בראיה בעינו השמאלית ופנה לרופא המשפחה בקופת החולים, אשר הפנה את התובע לבדיקת רופא עיניים. בבדיקת שדה הראיה תוצאת הבדיקה הצביעו על פגם בשדה הראיה של עיינו השמאלית. מאוחר יותר הופנה התובע לבדיקת MRI אשר ממצאי הבדיקה העידו על גידול ביותרת המוח שפגע בעצב הראייה השמאלית.

התובע הופנה לניתוח הסרת הגידול, כאשר לתובע לא הוסבר מהם הסיכונים והסיכויים בניתוח להסרת גידול. ימים לאחר מכן התובע נותח בבית החולים רבין, כשהניתוח בוצע ללא שיקוף רנטגן, במהלך הניתוח נמצאה דליפה של נוזל המוח ובהמשך תועד כי הגידול הוסר בשלמותו, ומבלי שבדקו כי האטימה של הדליפה נסגרה בשלמותה. התובע שוחרר לביתו ושב למיון בית החולים עקב נזלת דמית, ובבדיקתו לא התייחס הרופא לנקב שנגרם במהלך הניתוח, ושוחרר לביתו.

ימים נוספים לאחר מכן, חלה התדרדרות, התובע חש בכאבי ראש עזים מלווים בחום ופונה לחדר מיון שוב כשהוא נמצא באי שקט ולא מגיב להוראות מילוליות. בבית החולים אובחן כסובל מדלקת העוצבה והתובע קיבל טיפול אנטיביוטי מתאים למצבו. לאחר ימים, התקבל התובע לאשפוז לסגירת הפתח בלוחית הכברה, רק אז הדלף של נוזל המוח פסק ולא התחדש. כתוצאה מהאיחור באבחון, נתגלתה אצל התובע הפרעה בתנועתיות העין, וליקוי קשה בשמיעה באוזן ימין.

חוות דעת בתחום הרפואה הנוירוכירורגית העלתה, כי הצוות הרפואי בבית החולים ובפרט הצוות המנתח המשיך בפעולתו כאילו לא אירע דבר, ואף לאחר שסיים לשיטתו עם הסרת הגידול לא נקט בפעולה מספקת כדי לאטום את הפתח שנוצר ולנסות למנוע את הדליפה על הסיבוכים האפשריים הכרוכים בה. המומחה קבע כי הצוות הרפואי היה צריך לעשות את הפעולות שנעשו לסגירת הדלף, לאחר הניתוח להסרת ובכך היו מונעים את הסיבוכים החמורים.

כיום התובע מוגדר כנכה 65% לצמיתות בגין הרשלנות הרפואית של בית החולים רבין, שהיה עצמאי לחלוטין עבד ופרנס את משפחתו בכבוד, הפך כתוצאה מרשלנות הרפואית של בית החולים לאדם הנזקק לעזרה באופן יום יומי.

בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת דרורה פלפל) קבע את נכותו של התובע בשיעור של 80% וקבע פיצוי בסך של כ- 3,500,000 ₪ בגין רשלנות הרפואית של בית החולים.

ערעור לבית המשפט העליון

הנתבעים הגישו ערעור לבית המשפט העליון, אשר דחה את הערעור בשאלת האחריות, ובשאלת גובה הנזק העמיד את נכותו הרפואית של התובע בשיעור של 65%, על כן הפיצוי עמד על כ-3,000,000 ₪.