תביעות פיצויים של עזבון ותלויים


מותו של אדם עקב מעשה עוולה עשוי להקים עילת תביעה הן לתלויים והן לעיזבון. במקרה שבו תאונה או טיפול רפואי מסתיימים בפטירת הנפגע, ראוי לבחון את הזכויות של העיזבון והתלויים במנוח ובאיזה אופן יש בכך להשפיע על תביעת הפיצויים. בתביעות נזיקין בגין ישנו הבדל מהותי בין זכויות השארים בתביעת תלויים לתביעת עזבון.

תביעתם של התלויים באה בשל הנזק שנגרם להם עקב מות הנפגע, והיא נסבה על הפסדי הממון שנגרמו להם. תביעתו של העיזבון היא בגין נזקיו של המנוח עצמו.

תביעת התלויים כוללת פיצוי בגין הפסד התמיכה של המנוח בקרוביו. התלויים זכאים לפיצויים על הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות המנוח, וגם לנזקים הממוניים, אולם לא כל נזק שנגרם להם הוא בר-פיצוי, אלא רק אובדן התמיכה הכספית הנובעת מתלותם המשפחתית במנוח הפסדי תלות, כלומר הפסדי התמיכה מהכנסה, ובהפסד של שירותים נוספים שהיה עשוי לתת כבן זוג וכהורה.

תביעת העיזבון כוללת את הפיצוי לעיזבון העובר ליורשים על פי הוראות דיני הירושה, בדומה לכל נכס אחר של הניזוק. הפיצויים המשולמים לעיזבון מכוח זכאותו של המנוח לפי דיני הנזיקין עוברים ליורשים, שהם לעיתים גם התלויים, וזאת מכוח דיני הירושה, ולא מכוח היותם ניזוקים עצמאיים. תביעת עיזבון מכילה במרבית המקרים, עילות תביעה בגין נזקים ממוניים, נזקים לא ממוניים, הוצאות קבורה ולוויה ואובדן יכולת ההשתכרות. העיזבון בא בנעליו של המנוח, והתובעים רשאים לבחור את הגבוה מבינהם.

בעוד שבתביעה התלויים יש להביא בחשבון את השינויים שאירעו בגין המוות בתאונה (כדוגמת נישואין נוספים), בתביעת עזבון אין כל רלבנטיות לשאלה מה קרה לאחר הפטירה, ויש להביא בחשבון מה היה קורה אלמלא הפטירה.

תביעת שנים אבודות הינה תביעתו של המנוח בלבד. אין זה "מעניינו" של המנוח אם אשתו נישאה לאחר בגין פטירתו ולנישואין אלו לא יכולה להיות השפעה על הפיצוי לו הוא זכאי ברגע מותו. נישואיה של אשת המנוח לאחר, גם אם יביאו לה ולילדיהם להטבה כלכלית עצומה - אין בה כדי לגרוע מתביעת "המנוח" (העזבון) שכן עסקינן בשתי עילות תביעה שונות ונפרדות, אך משיקות זו לזו.

בתביעת התלויים והעזבון יש חשיבות לשאלת הניכויים של תגמולי הביטוח הלאומי ותגמולי פנסיה אותם יש לנכות על פי דין מהפיצויים, באופן המשליך על תכנון התביעה ובחירת התביעה שתמקסם את הפיצויים. מותו של אדם שעבד מצמיח זכויות לעיזבון בצורה של קצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי. עם מותו של הניזוק נושא המל"ל בתשלום גימלאות אשר נועדו להיטיב את מצבם של השאירים והתלויים. ככל שתוחלת חייו של הניזוק קצרה יותר ובית המשפט פוסק לזכותו פיצוי בשנים האבודות. לכן, ניכוי תגמולי המל"ל נעשה תוך התחשבות בתוחלת החיים המקוצרת, ומחייב להתחשב גם בהקדמת נקודת הזמן בה מתחיל המל"ל לשלם את קצבאות השאירים והתלויים כך שהניזוק יקבל את מלוא נזקו, המזיק ישא במלוא הנזק (לא פחות אך גם לא יותר), והמל"ל יוכל לחזור על המזיק ולקבל חזרה את התגמולים שהוא שילם ועתיד לשלם בפועל (לא פחות ולא יותר).

בנוסף לתגמולי המל"ל מקובל לנכות מתביעת התלויים גם זכויות פנסיה להן היה זכאי המנוח, אלא אם הזכויות מוענקות במסגרת פוליסת ביטוח באמצעות חברות ביטוח, במקרה זה מדובר בחוזה אישי שאין לנכות ההטבה הכספית משיעור הפיצויים.
למשרדנו ניסיון רב בניהול תביעות עזבון ותלויים ואנו מזמינים את המעוניינים לפנות אלינו למידע נוסף.