|
משרד עו"ד יונתן דייויס
מגילת זכויות הבריאות ומימושן בדין
במדור זה תוכלו למצוא מידע באשר לזכויות בריאות המוקנות למטופל בחוק כגון הזכות לטיפול רפואי נאות, הזכות למידע והסכמה מדעת ומימוש הזכויות ע"פ דין.
המידע מתייחס לזכויות נפגעי גוף בכל סוגי התביעות כלומר נפגעי תאונות דרכים, תביעות נזיקין, רשלנות רפואית ותביעות על פי חוזה ביטוח. כמו כן ניתן למצוא מידע על זכויות בתביעות לפי דיני השיקום, כלומר תביעות על פי חוק הביטוח הלאומי וחוק הנכים (תגמולים ושיקום של חיילים ושוטרים).
המידע כפוף לתנאי השימוש באתר. הקורא מאשר כי קרא את תנאי השימוש ומסכים להם. אין לראות במידע המפורט להלן משום ייעוץ מקצועי מחייב שניתן להסתמך עליו בכל הליך משפטי.
בכל שאלה הנכם מוזמנים לפנות אלינו בדוא"ל לעורכי האתר.
שינוי התפיסה והמעבר מרפואה פטרנליסטית לאוטונומיה של המטופל וזכותו להחליט מה ייעשה בגופו עומדת במרכז ההגדרה של "זכויות בריאות" שאינן אלא אוסף של זכויות אדם בהקשרים מגוונים כאשר המכנה המשותף ביניהם הוא הזיקה בין בריאות רפואה ומשפט.
הטיפול הרפואי מהווה את נקודת המפגש בין הרפואה והמשפט והוא תנאי הכרחי למימוש זכויות הבריאות.
ההגדרה של מושג "הבריאות" על פי ארגון הבריאות העולמי היא "מצב של רווחה גופנית ונפשית שלמה ולא רק העדר תחלואה או מוגבלות".
ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם משנת 1948 קובעת כי ”כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה… לשם הבטחת בריאותם ורווחתם שלו ושל בני ביתו. לרבות טיפול רפואי וזכות לבטחון במקרה של מחלה."
בשנת 1966 נחתמו שתי אמנות לזכויות האדם האחת היא אמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות הכוללת איסור עינויים ואיסור עריכת ניסוים רפואיים בבני אדם ללא הסכמתם. השניה, היא אמנה בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות הקובעת כי "זכות כל אדם להנות מרמת הבריאות הגופנית והנפשית הגבוהה ביותר שאפשר להשיגה."
על רקע זה ניתן לקבוע כי זכויות הבריאות במובנם הרחב נגזרות איפוא משלושה מקורות:
- זכויות הנגזרות מעקרונות החירות הכבוד והפרטיות.
- זכות לשוויון בקשר לנגישות לקבלת שירותי בריאות.
- מימוש ואכיפת זכויות התביעה בהתאם לחוקי מדינת ישראל .
* * *
זכויות האדם ביחסי מטפל- מטופל
זכויות הבריאות בישראל מעוגנות ברשת חקיקה עניפה שמעל כולם חולש חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אשר מגדיר את עקרונות החירות, הכבוד והפרטיות ומכוחו מוכרות זכויות אדם רבות המעוגנות בחוקים ספציפיים. המכנה המשותף בדיון בזכויות אלה הוא במסגרת יחסי מטפל – מטופל וכולל את הזכויות הבאות:
- הזכות לטיפול רפואי נאות
- הזכות לאוטונומיה
- הזכות לפרטיות
- הזכות להסכמה מדעת
- הזכות לסודיות רפואית
- הזכות למידע
- הזכות לשוויון
- זכויות בקשר להריון ולידה
- הזכות להפסקת הריון
- שוויון זכויות לאנשים החיים עם מוגבלות
הדיון בזכות הנגישות לקבלת שירותי בריאות היא חלק מהדיון המתרכז בחובה של המדינה לספק לאזרחיה שירותי בריאות נאותיים ונגישות לשירותים אלה לרבות היקף הזכות. במסגרת זו עומד עקרון השויון כערך עליון, ומאידך יש צורך לקבוע אילו הם השירותים הבסיסים שיכללו במימון הציבורי של שירותי הבריאות ואילו שירותים יוצעו במסגרת הרפואה הפרטית למי שידו משגת.
שאלות אלה מתעוררות בהקשר של הוספת טכנולוגיות חדשות לסל השירותים הבסיסי של ביטוחי הבריאות הממלכתי וכיצד יש לבחור בין תרופות למחלה חשוכת מרפא או בהעדפת טיפול רפואי מסוים והעדפתו על פני אחר.
נושאים אלה של צדק חלוקתי של שירותי הבריאות עומדים במרכז הדיון הציבור של היקף סל הבריאות על פי חוק ביטח בריאות ממלכתי תשמ"ד - 1995 ובמסגרתו מתבררות הזכויות הבאות:
- הזכות לקבל שירותי בריאות ציבוריים באמצעות קופ"ח.
- הזכות לשירותי בריאות בהתאם לסל הבריאות.
- הזכות לאי אפליה ואי משוא פנים.
- הזכות לקבל שירותי בריאות תוך שמירה על פרטיות.
- הזכות לבחור טיפול רפואי חלופי.
- הזכות לטיפול רפואי במסגרת הביטוחים המשלימים.
- הזכות למניעת תחלואה ורפואה מונעת
- הזכות לביטחון סוציאלי על פי דיני השיקום.
חזרה לראש העמוד
מימוש ואכיפת זכויות הבריאות נעשה באמצעות מערכת המשפט. החוקים המקנים את הזכויות מטילים על הרשות המינהלית הרלבנטית חובה לספק לאזרח את הזכויות ובמקרה שהזכות לא ממומשת זכאי הנפגע לתקוף את ההחלטה בערכאה השיפוטית לה הוענקה הסמכות. זאת לפי חלוקה לנושאים כדלקמן:
זכויות תביעה על פי דיני הנזיקין
זכויות תביעה על נזק שנגרם מרשלנות רפואית
זכויות תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
זכויות תביעה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים
זכויות תביעה על פי דיני השיקום (ביטוח לאומי וחוקי הנכים (חיילים, שוטרים ונפגעי איבה)
זכויות תביעה על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי
זכויות תביעה על פי דיני הביטוח וע"פ חוזה ביטוח
זיקה בין זכויות תביעה שונות והשפעתן על מימוש זכויות הבריאות
הזכות לטיפול רפואי נאות משקפת את הזכות לבריאות ומהווה שם כולל לרשימה של זכויות המוגדרות בחקיקה כגון הזכות לקבל ולהיות נגיש לשירותי בריאות בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד - 1995וזכויות המפורטות בחוק זכויות החולה ובחוקים אחרים כגון; איסור הפליה (סע' 4) מידע בדבר זהות המטפל (סעיף 6), הזכות לדיעה נוספת וחוות דעת שניה (סעיף 7), הבטחת המשך טיפול רפואי (סעיף 8), הזכות לקבל מבקרים (סעיף 9) שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל באישפוז (סעיף 10), הזכות לטיפול רפואי במצבי חירום או סכנה חמורה (סעיף 11), הזכות לבדיקה רפואית בחדר מיון (סעיף 12), הזכות לסודיות רפואית (סעיף 19) והזכות למידע ותיעוד רפואי (סעיף 17).
בסעיף 1 לחוק, נקבע כי "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".
סעיף 2, דן בשמירה על החיים, הגוף והכבוד קובע כי "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם" וסעיף 4, קובע כי יש להגן (לא מספיק לשמור) על החיים, הגוף והכבוד: "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
חזרה לראש העמוד
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הכיר בזכות לאוטונומיה של האדם לקבל החלטה מושכלת מה ייעשה בגופו במובן זה שעליו לקבל את ההחלטה איזה טיפול יקבל אפילו שהטיפול יינתן על ידי אחר. הזכות לאוטונומיה נגזרת מן הזכות לחירות, הגנה על הגוף ושמירה על כבוד האדם.
ההכרה בזכותו של אדם לאוטונומיה היא מרכיב בסיסי בשיטת המשפט שלנו, כשיטת משפט של מדינה דמוקרטית. זהו המקור העליון לזכותו של האדם באשר הוא לדרוש מרופא טיפול רפואי, למשל זכות האישה ללדת בניתוח קיסרי ללא התוויה רפואית. דרישה מעין זו היא מימוש רצונה החופשי במסגרת האוטונומיה שלה על גופה ועל חייה. בשם זכות זו היא זכאית לכאורה לבחור את הדרך בה תביא את ילדיה לעולם.
חוק זכויות החולה, מכיר בזכות לאוטונומיה של המטופל על גופו. החוק קובע כי אדם "הנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבלו בהתאם לכל דין ובהתאם לתנאים ולהסדרים הנוהגים" זאת תוך שמירה על זכותו של המטופל להסכים מראש על הטיפול בקובעו כי : "לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת".
הפרת הזכות לאוטונומיה הוכרה בפסיקה כעילת תביעה עצמאית המקנה לנפגע זכות להיפרע פיצויים מהמטפל שהפר את החובה אף ללא צורך להוכיח קשר סיבתי בין הפרת החובה והנזק. כלומר, די שהמטופל לא קיבל מידע מהותי אודות הטיפול והוא סובל מנזק תוצאתי כדי להקים לו עילת תביעה עצמאית .
הזכות לטיפול רפואי מותנית בהסכמתו מדעת של המטופל לטיפול (סע' 13-15 לחוק זכויות החולה). זכות זו של המטופל נגזרת מזכותו של כל אדם לקבל מידע מלא על עצמו (הזכות לאוטנומיה) לרבות אודות הטיפול הרפואי שייעשה בו וכן פרטים על המטפל הכשרתו ניסיונו ומיומנותו. כנגד זכות זו עומדת חובה של הרופא המטפל למסור למטופל את כל המידע הרלבנטי לטיפול כולל מידע אודות מיומנותו, ניסיונו הכשרתו הרפואית וכן ובעיקר אודות היקף הטיפול הרפואי, הסיכויים הסיכונים שבטיפול הרפואי הפרוגנוזה ואפשרויות הטיפול החילופי, כלומר האם קיים טיפול רפואי אחר כלשהוא והכל על מנת שהמטופל יוכל להחליט מהו הטיפול אותו הוא מעונין לקבל.
אי מסירת המידע כאמור מהווה הפרה של הזכות לתת "הסכמה מדעת" לטיפול הרפואי, ויכולה בנסיבות מתאימות להקנות עילת תביעה כנגד המטפל שהפר את החובה למסור את המידע בעילות לפי פקודת הנזיקין.
סעיף 13(א) לחוק קובע, כי לא יינתן טיפול רפואי "אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה". סעיף 13(ב) לחוק מונה מספר עניינים האמורים להיות כלולים במידע שעל המטפל למסור למטופל, כחלק מהמידע הרפואי הדרוש למטופל באורח סביר "כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע". בכללם של אותם עניינים יש לפרט באזני המטופל מהם "הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות" (סעיף 13(ב)(3)).
סעיף 14(א) לחוק קובע, כי הסכמה מדעת יכולה להיות בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות. הוראה זו מסוייגת על ידי הוראת סעיף 14(ב) לחוק לפיה, אם מדובר בטיפול רפואי מהסוג המנוי בתוספת לחוק, ההסכמה מדעת צריכה להינתן במסמך בכתב "שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל". בין הטיפולים הרפואיים המנויים בתוספת לחוק מצויים גם "ניתוחים, למעט כירורגיה זעירה".
"כירורגיה זעירה" מוגדרת בתקנות בריאות העם (רישום מרפאות), תשמ"ז-1987, ועל פי הגדרה זו ניתוח קוסמטי המבוצע באחד המכונים לרפואה קוסמטית יכול להיחשב כ"כירורגיה זעירה". במקרה כזה הרופא חייב לפרט בטופס ההסכמה לטיפול רפואי את "תמצית ההסבר שניתן למטופל". במקרה ורישום זה לא נעשה, יש בכך הפרה של הוראות החוק.
חוק זכויות החולה קובע חריגים לחובה לקבל הסכמה מדעת כמו בטיפול דחוף או באישור ועדת אתיקה המורכבת מ 3 רופאים (סעיפים 15-18 לחוק זכויות החולה).
טפסי הסכמה לטיפול רפואי
נהוג ומקובל להחתים את המטופל על טופס הסכמה לטיפול רפואי. במוסדות הרפואיים המספקים שירותי רפואה (כגון בתי חולים וקופות החולים), מקובל להחתים את המטופל על טופס הסכמה לטיפול בהתאם לסוג הטיפול (למשל טופס הסכמה לניתוח).
חשוב להדגיש שלצד ההחתמה על טופס ההסכמה לטיפול יש חובה להסביר את מהות הטיפול המוצע באופן שהמטופל יבין את הטיפול, היקפו והפרוגנוזה של הטיפול. בתי המשפט קבעו שהחתמת המטופל ללא הסבר והפנמה כאמור אינה ממלאת אחר דרישת ההסכמה מדעת הקבועה בחוק.
טופס ההסכמה בו נעשה שימוש על ידי מוסדות רפואיים צריך להתאים לטופס המצוי בתוספת לתקנות בריאות העם (טופסי הסכמה), תשמ"ד-1984, ואולם, לנוכח הוראות חוק זכויות החולה, פירסמה ההסתדרות הרפואית המלצה לטפסי הסכמה לטיפול לכל פרוצדורה רפואית בנפרד.
הפסיקה קבעה עוד שמועד ההחתמה וההסבר הנלווה חייב להיות זמן סביר לפני הטיפול. אם החתמת המטופל נעשית בחדר הטיפול או הניתוח זמן קצר לפני הטיפול יתכן שלא יהיה בכך כדי למלא אחר דרישת ההסכמה מדעת לפי חוק זכויות החולה.
דוגמאות של טפסי הסכמה מקובלים.
סודיות רפואית הינה חובה המוטלת על מטפל לשמור בסוד את המידע שנמסר לו או מי מטעמו לצורך הטיפול הרפואי. הסוד הרפואי מתייחס לכל מידע שהגיע לידיעת המטפל בתוקף תפקידו, ואשר נמסר למטפל מתוך אימון שישמרו בסוד. המדובר גם במידע עקיף אשר הגיע לעובדי המוסד הרפואי בלי קשר לטיפול הרפואי כגון זהות המטופל. המידע שנמסר למטפל הוא חסוי וחובה על המטפל לשמור על המידע בסוד.
כיום אין עוד מחלוקת שהמידע שנמסר למטפל במסגרת יחסי מטפל - מטופל הוא מידע ששייך למטופל והמטפל מנוע מלעשות שימוש במידע זה או למסור אותו לצד שלישי ללא הסכמה מפורשת של המטופל. יחד עם זאת כאשר רשות שלטונית מבקשת לעיין בתיק הרפואי שלא על מנת לפגוע בפרטיותו של החולה אלא לצורך נטילת מידע הקשור למטפל (כגון כרטיס הטיפול של החולה לצורך בדיקת דיווחים למס הכנסה של המטפל), כי אז חייב המטפל בגילוי המידע ואין צורך לקבל את הסכמת המטופל.
הזכות לסודיות רפואית מקפלת בתוכה את החובה המוטלת על הרופא שלא לגלות מידע כלשהוא שיש בו לפגוע בזכות, ומאידך, מטילה על הרופא חובת גילוי של מידע הרלבנטי לטיפול הרפואי במסגרת החובה לקבל את הכמתו מדעת של המטופל לטיפול הרפואי.
בכל הליך משפטי מקובל שהתובע יחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית ובמקרה של קטין או חסוי חייבים האפוטרופסים לוותר בשמו על הסודיות הרפואית. סירוב לחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית עלול לפגוע במימוש זכויות התביעה.
ר' דוגמא של טפסי ויתור על סודיות רפואית.
המידע הרפואי אודות המטופל אינו קניינו של המטפל. למטופל עומדת זכות לדעת לא רק איזה טיפול רפואי בוצע בו ומה סיכויי הטיפול לעזור לו אלא זכותו לקבל לידיו כל מידע אודות הטיפול הרפואי המתועד ברשומה הרפואית.
חוק זכויות החולהקובע (סעיף 17) כי מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית; הרשומה הרפואית תכלול, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל וכן תכלול מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול; ואולם תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית.
בית המשפט העליון קבע שלהפרת החובה לתעד ולערוך רישומים שישקפו את הטיפול הרפואי שנעשה במטופל, יש תוצאות מרחיקות לכת, באמצעות העברת נטל השכנוע שהטיפול הרפואי הנטען בוצע, עובר למטפל ואם לא יצליח להוכיח שביצע הטיפול הוא ישא בתוצאות אי הרישום.
לעיתים אי הרישום עצמו עלול להקים עילת תביעה עצמאית למטופל מאחר והיא גורמת לו "נזק ראייתי" בכך שנמנעת מהמטופל להוכיח את הטענות שהרישום הרפואי היה צריך לתעד. במקרים חמורים כגון העדר תיעוד רפואי אודות הטיפול שניתן או אובדן התיק הרפואי עלול המחדל להוות עבירה פלילית לפיה אין צורך להוכיח רשלנות או כוונה פלילית כדי לחייב את הרופא.
חוק זכויות החולה קובע שהאחריות לניהול השוטף והעדכני של הרשומה הרפואית חלים על המטפל, ובמוסד רפואי - מנהל המוסד.הרשומה הרפואית משמשת תפקיד חשוב ומרכזי בכל תביעה רפואית מאחר והיא אמורה לשקף את מה שהתרחש בזמן אמת ומכאן החשיבות הרבה שמייחסים לה.
כיצד ניתן להשיג את התיעוד הרפואי הנוגע לטיפול?
על פי החוק חייב המוסד הרפואי המחזיק ברשומה רפואית לשחרר את צילום התיק הרפואי על פי פניה של המטופל או עו"ד מטעמו כנגד הצגת כתב ויתור על סודיות רפואית.
על פי חוק זכויות החולה תשנ"ו- 1996אי המצאת התיעוד הרפואי למטופל מהווה עבירה פלילית ועלולה לפעול כנגד המוסד הרפואי בתביעה אזרחית, על כן יש למוסד הרפואי עניין להמציא את התיעוד הרפואי למטופל. המוסד הרפואי (בתי חולים, קופות חולים) נוהגים להתנות את שחרור התיקים כנגד תשלום. על פי הנחיות משרד הבריאות עלות צילום התיק הרפואי לא תעלה על סך של 168 ₪, אך אם מדובר בתיק שהיקפו גדול במיוחד רשאי המוסד לדרוש סכום גבוה יותר. את התיעוד הרפואי ניתן להשיג באמצעות כתב ויתור על סודיות רפואית ויש מספר סוגים של כתבי ויתור על סודיות רפואית לפי העניין.
מומלץ שהפניה לקבל את התיעוד הרפואי תעשה באמצעות עורך הדין על מנת להבטיח שכל התיעוד הרלבנטי לטיפול נמצא בתיק.
הזכות לשירותי בריאות על ביטוחים משלימים מקופת חולים
הזכות לשירותי בריאות על פי פוליסת ביטוח שהוציאה חב' ביטוח
זכותו של המטופל לקבל את מלוא המידע אודות הטיפול.
מוצע לכל אחד שנזקק לטיפול רפואי לא לקבל את העצה הרפואית כמובנת מאליה אלא על המטופל לשאול, להתייעץ ולבדוק אם מתמלאים התנאים להבטחת טיפול רפואי נאות.
זכותו של המטופל לקבל חות דעת שנייה מעוגנת בחוק. רצוי ואף מומלץ לממש את הזכות הזו.
על המטופל לשאול שאלות ולברר עם הרופא אם קיים טיפול רפואי נוסף שיכול לעזור לו, אפילו אם לא נעים לשאול את הרופא שאלות העלולות להביך אותו. עדיף להתגבר על הבושה ולהציג את השאלות. רופא מנוסה ואחראי יגלה הבנה ולא יראה בכך פגיעה בכבודו.
|
